סיפור יצירה

בתחילת טיול בונציה אני מראה לגיורא כמה יפה כוכב הקריסטל בחלון ראווה.
אחרי שבועיים בסוף הטיול הוא מגיש לי קופסא ובתוכה הקריסטל.
באותו לילה חשבתי איך אני משמרת את הזיכרון המקסים הזה, הטיול, האהבה וההפתעה. שרטטתי על פיסת נייר את מה שהפך אחר כך לפסל ששומר כבר .עשרים שנה על הכוכב

כשמילים נפגשות עם חומר, המופשט משתרש בעולם הזה, ונוצרת ברכה.
ברכה שאורה מבקש להשפיע ולהאיר.
המילים של אילניה והחומר שלי מנסים לעשות בדיוק את זה הדבר:
להביא ברכה שתאיר, תיגע ותרפא.

הפסל הוא זיקה בין אישה לכלבה.
זיקה שמספרת את סיפור החיבור העמוק ביני לבין לולו,
כלבה מיוחדת במינה, שליוויתי אותה והיא ליוותה אותי במשך 17 שנה.